עיצוב בלבן

עיצוב קלאסי- עיצוב בלבן

צבעים מונוכרומטים, מה לא נאמר עליהם- פשוטים, אלגנטים, משמימים, יוקרתיים- לכל אחד יש דעה אחרת עליהם. לסקלת הגוונים המונוכרומטים יש שני קצוות ואמצע- לבן הוא קצה אחד, שחור הוא שני והאפור הוא מה שבינהם.

אודה ואתוודה שהנושא המונוכרומטי הוא משהו מאוד אישי בשבילי. כשהייתי קטנה אמא שלי אהבה להלביש אותי בשחור, רק שחור, אני זוכרת שבגיל 12 רבתי איתה ואמרתי לה שאני הילדה היחידה בכיתה שנראית כאילו היא תמיד בדרך ללוויה. לגבי האפור, זה היה טאבו אצלנו בבית, צבע שלא לובשים, לא מציירים ולא משתמשים בו באופן כללי, הוא מכוער מידי (הוא לא היה היחיד אבל אני לא זוכרת אותו בכלל נוכח בחיי עד גיל מאוד מאוחר). גולת הכותרת היה הלבן. אמא שלי מאוד אוהבת את הצבע הלבן, הוא כל כך אלגנטי ונקי. היה אסור לנו לצבוע את הקירות בצבעים בבית, בקושי לתלות תמונות היה מותר כי העבודה הייתה פוגמת בשלמות של הצבע הלבן. תמיד כשהתלבטתי לגבי משהו שקשור לריהוט התשובה של אמא שלי הייתה "קחי את הלבן". זה היה נוכח גם בצבע המכונית ובכלי המטבח. הכל לבן!

אז כמו שאמרתי קודם, שלושה גוונים הם הבסיס של סקלת המונוכרום- לבן שמזכיר לנו שיש, פסלים עתיקים וקדומים. הוא מסמל יופי צרוף ומלא הוד. השחור הוא אופנתי, מרזה, וכמובן מתאים להכל, אלגנטי במיוחד בכל מידה. האפור מזכיר לנו בטון, יבש, יש כאלו המחשיבים אותו כגילומו של הכיעור המוחלט, בעיקר באדריכלות.

במאמר היום אני אתמקד בעיקר בלבן. ברעיון העיצוב בלבן- מאיפה הוא מגיע ולמה דווקא הלבן על פני הצבעים האחרים.


@pinterest

מאיפה מגיע הרעיון שלבן = קלאסי?

אז כמו שרובנו יודעים, לבן מסמל את הקלאסיות. איך הגענו לרעיון הקלאסיות? אני אספר אגלה לכם: מיוון העתיקה. כשנתגלו השרידים מהערים העתיקות של יוון (פסלים ומבנים)- הם היו לבנים.

מאז תפסו את השיש או האבן הלבנים כמשהו קלאסי ונכון וכך התפיסה התגלגלה לימנו אנו. למרות שנמצאו עדויות והוכחות לכך שהיוונים השתמשו בצבעים בשרידים עצמם ובתיעודים של אנשים שכתבו בתקופה הקדומה ההיא. כמה מאות שנים לאחר מכן, בתקופת הרנסנס רצו לחזור ל"קלאסי" והשרידים שנמצאו ואיבדו את הצביעה נחשבו לדגמים הטובים ביותר. ומתקופת הרנסנס ועד לימנו הלבן הוא הקלאסי.

אם הלבן הוא קלאסי אז הרי שהצבע הוא ההפך- המוני, גס ולא יפה. העובדה שפעם היו צבעים על הפסלים הקלאסיים והם הלכו ונשחקו עד כלא היו היא סוד כמוס בהחלט (שבכלל אינו סוד).

כמו קלאסי עם יתרונות מודרנים

אפשר להסיק שכולנו כבר יודעים שהעיצוב בלבן הוא עיצוב "כמו קלאסי". אך למרות שהתפיסה הזו לא בהכרח נכונה, ואני מתה על שילוב של צבעים בעיצובים שלי, לעיצוב בלבן יש המון יתרונות. הלובן זוהר למרחוק באדריכלות וגם בפנים.ניתן לראות זאת באדריכלות מודרנית יותר ופחות וכדוגמה אני אתייחס לתל אביב- העיר הלבנה. בנייני הבאוהוס שמוגדרים כבניינים לשימור הם כולם לבנים ומזוהים לא רק בגלל האדריכלות הייחודית שלהם.

יתרון נוסף ללבן הוא הניקיון- לבן תמיד נקי. מלבד העובדה שלבן מסמל טוהר וניקיון, על לבן רואים כל לכלוך וכתם. אצלי בבית למשל אמא שלי הייתה רצה לנקות כל פרור שנשאר על השולן, לסתום בגבס ובצביעה כל חור של תמונה שעשינו בקיר וכמובן שעל הספה הלבנה לא יושבים, היא רק לתצוגה. אמנם הדברים הללו נשמעים כחסרונות, אבל כשאין ילדים בבית הצבע הלבן הנקי משמש כתפאורה נקייה ומבליטה לכל פריט בבית ועוזר לנו לעצב את החלל בצורה חכמה יותר עם שימוש בפחות אביזרים.

עוד סיבה לשימוש בצבע הלבן- הוא מגדיל את החלל. תמיד חלל לבן נראה עמוס פחות ונותן אשליה של פתיחות ואוויר גם כשאלו פחות בנמצא בצורה נתונה.


כן, לא, צבעוני, לבן

לסיכום, עיצוב בלבן הוא לא בהכרח אשליה של קלאסיות, יש לו המון יתרונות והוא רקע מדהים למוצרים צבעוניים. אין מניעה ואפילו כדאי להשאיר חללים ופריטים לבנים בבית אך חשוב לזכור ששילוב צבעים יקפיץ את החדר לא פחות ואף יעזור ליצור אווירה פחות מוזיאונית ויותר משפחתית.




מתחשק לכם לצאת מהאובססיה ללבן אבל לא מצליחים לחשוב לבד על שילוב חומרים וצבעים שיעשו לכם טוב על הלב ורוגע בנשמה? בשביל זה אנחנו פה. צרו איתנו קשר ונשמח לעזור לכם להגשים את כל מה שחלמתם עליו.

7 צפיות0 תגובות

פוסטים אחרונים

הצג הכול