מה מלמד אותי משבר הקורונה בנושא של עיצוב הבית
עודכן: 18 בנוב׳ 2020
מה מלמד אותי משבר הקורונה בנושא של עיצוב הבית יותר מחודש שהמדינה שלחה את רוב תושביה לשבת בבית. לא ברור עדיין מתי ואיך זה יסתיים אבל דבר אחד ברור "ביתי הוא מבצרי" גם כשמדובר באויב בלתי נראה.
גם כשמסתכלים על ההשלכות הכלכליות של התקופה,ברור לא פחות שבתי עסק רבים ישרדו אותה, או לפחות לא באותה הצלחה כמו חברת זום למשל. אני שמתי לב שחברות המאורגנות לאפשר לעובדים שלהם לעבוד מהבית, בסה"כ מתמודדות לא רע עם המצב. חלקם אפילו מצליחים לחסוך כסף. בזמן שמשרדיהם סגורים, אין הוצאות חשמל ומים מיותרות. אם הממשלה בכל זאת תאפשר להם לא לשלם ארנונה או תעזור עם השכירות, הן יכולות ממש להרוויח.
שנים רבות המשק הישראל, לפחות בענפים מסויימים, מזדחל לכיוון עבודה מהבית. אני רוצה להדגיש מזדחל מכיוון שלמרות הפקקים הגוברים, השכירויות הגבוהות והבזבוז זמן על התארגנויות בבוקר, מעסיקים לא מוכנים לשחרר את האחיזה בעובדים. לא ברור לי ממה נובעת העקשנות הזאת. אני עבדתי בכמה חברות שהלכו הלוך ושוב עם נושא העבודה מהבית. אפשרו בהתחלה יום, אחרי זה יומיים ואחרי זה ביטלו את העניין לגמרי. כאילו לא סומכים על העובדים שיעשו את העבודה כשאין עליהם פיקוח.
אז הנה הגיעה הקורונה ואלו מהמעסיקים שהצליחו לשחרר את הרסן ואירגנו מערכות מידע שמאפשרות עבודה מהבית, המשיכו כמעט כרגיל את ההתנהלות למרות המצב. עסקים שנאלצו להתמודד עם עבודה מהבית בפעם הראשונה, כדי לשרוד, נתקלו בקשיים לוגיסטים שגזלו זמן רב וכסף.
אנ כמובן, מביא פה אספקט אחד של הקשיים שמתמודדים איתם המעסיקים במגזרים השונים. ברור לי לגמרי שיש ענפים שלמים שלא יכולים לאפשר לעצמם שעובדיהם לא יגיעו למקום העבודה כמו מפעלים ורפואה. אבל עדיין יש אחוז לא מבוטל של עובדי משרד כמעט בכל הענפים שיכולים לפחות חלקית לעבוד מהבית.
מה שקורונה עשתה זה בעצם זירוז תהליכים לכיוון עבודה מהבית. היא הראתה למעסיקים שהם יכולים לסמוך על העובדים שלהם. היא לימדה אותם שזה דבר חיוני לארגן מערכות של עבודה מרחוק. מה גם שאם הייתי מקבלת שקל על כל פעם שמישהו בחודש האחרון אמר לי "הדבר הכי טוב שיצא מזה שאני לא צריך לעמוד בפקקים" הייתי בסוף התקופה הזאת מליונרית. כן פקקים, הם מחכים לכולנו בסוף כל זה. הם סוחטים אותנו רגשית ופיזית. אנחנו מגיעים לעבודה אחרי שעה בפקק וזקוקים לעוד 20 דק לפחות של התאוששות. אנחנו חוזרים הביתה אחרי שעה בפקק ונובחים על הילדים.
המסכנה שלי מכל הסיפור שבזמן הקרוב יותר ויותר אנשים יעבדו מהבית. אז בואו נראה האם הבית שלנו ערוך לזה. אני מעצבת פנים כבר כמעט 7 שנים. אני ראיתי עשרות בתי מגורים שונים ואני רוצה להגיד שבפירוש רוב הבתים לא ערוכים למשרד ביתי. אני לא מדבר כרגע ברמה של הום סטיילינג כי אין לזה משמעות אם אין תכנון נכון של החלל. אני מדברת על הבית שקניתם. האם חשבתם על עמדת עבודה? חשבתם איפה למקם? על מה היא תשקיף? סביר להניח שעברה בראשכם מחשבה אבל היא הייתה זניחה ולכן היה קל לוותר עליה (אלא אם אחד או שני בני הזוג עצמאים שעובדים מהבית). אני טוענת שבעתיד הלא רחוק אנשים שיחפשו לקנות דירה ישאלו את עצמם איפה אמקם פה משרד ביתי. אם הדרישה תעלה, קבלני בניה יצטרכו לתת מענה. נכון יש היום דירות עם חצי חדר אבל לרוב הן יקרות לא פרופורציונלית לשטח. מה גם שהמיקום של החצי חדר אקראי למדי. זה לא מספיק טוב עבור העולם החדש שיתגבש אחרי קורונה.
אגב ממד הוא לא חדר אידאלי למשרד מכמה סיבות ובינהם אין קליטה טובה לנייד, רחוק ומבודד מפעילות של הבית וקשה להעביר שם תשתיות חשמל ותקשורת אם לא תוכננו מראש.
אז מה כן צריך לקראת? איך צריך להיראות משרד ביתי שבאמת תוכלו לעבוד בו? הנה כמה דגשים חשובים:
מיקום המשרד צריך להיות צמוד לסלון. הסיבה היא שלפעמים אנחנו פשוט רוצים להיות חלק מהאקשן לפחות בצורה חלקית תוך שמירה על פרטיות. מיקום צמוד סלון יאפשר לנו בדיוק זאת.
זה מביא אותי לנקודה הבאה. חדר עבודה רצוי שיהיה שקוף למחצה. חוצץ זכוכית עם תריס או וילון המשקיף על אזור הסלון. כך ניתן יהיה לווסת את כמות המעורבות שלכם במה שקורה בסלון.
שולחן ארוך לאורך כל הקיר. אם אתם עובדים בזוג או אפילו אדם אחד אבל עם 2 מסכים, שולחן ארוך יהיה מאוד נוח לשימוש יום יומי.
תאורה נכונה - תשמרו על העיניים ותשארו ערניים בזמן העבודה בעזרת תאורה נכונה.
תשתיות חשמל ותקשורת - תכננו מראש ותחסכו כאב ראש.
התאימו כמות אחסון לסוג עבודה. הנהלת חשבונות דורשת המון אחסון, משרת הייטק כנראה פחות.
שימו לב למיקום החלונות בחדר - ההמלצה היא לא להיות עם חלון מאחוריכם אלא אם יש וילון הצללה טוב. אור חזק יכול להשתקף במסך ולגרום לעיניים שלכם להתעייף.
לסיכום אומר שאני באופן אישי מחכה לעולם האמיץ והחדש שיגיעה אחרי הקורונה. אני מקווה שכולנו נתקע פחות בפקקים, ניהיה יותר יעילים וכמובן פנויים יותר למשפחות שלנו.